רילוקיישן עם ילדים? איך להכין את הילד לבית ספר בינלאומי ולחזק את הביטחון בדיבור באנגלית

לילדים שגדלים במדינה שאינה מדינת ההורים שלהם יש שם בעולם המחקר: ילדי תרבות שלישית. התחום נחקר מאז שנות החמישים, ומחקר איכותני שראיין מבוגרים שעברו רילוקיישן בילדותם מצא שגיל המעבר משפיע לפי מחקר שפורסם בכתב העת Community, Work & Family.

מי שעבר לפני גיל ההתבגרות העיד שהגיל הצעיר דווקא עזר לו להסתגל. והמשתתפים גם הצביעו על תזמון מסוים שהקל במיוחד: מעבר בזמן שהילד ממילא מתחיל בית ספר או עובר לבית ספר חדש. אם יש לכם גמישות בתאריך הטיסה, זה שווה שיקול.

ומעבר לכך, החוויה משתנה לפי הגיל:

גילאי 4 עד 8. הלמידה בגיל הזה מתרחשת דרך משחק ותנועה, והאתגר המרכזי הוא לא דקדוק. הוא להבין את נהלי המסגרת ולהצליח לבקש דברים בסיסיים: שירותים, מים, עזרה.

גילאי 9 עד 11. כאן נכנסת המודעות החברתית, ואיתה החשש להישמע מצחיק מול חברים. הילד צריך פחות דקדוק ויותר אוצר מילים של הפסקה: משחקים, תורות, הצטרפות לקבוצה.

גילאי 12 ומעלה. זה הגיל שדורש הכי הרבה סבלנות, ומסיבה שאין לה קשר לאנגלית. גיל ההתבגרות הוא ממילא הגיל שבו מגבשים זהות, ובספרות על ילדי תרבות שלישית זו מתוארת כמשימה קשה יותר לילדים שנעים בין מדינות. מתבגר שמצליח להיות מצחיק בעברית ולא באנגלית מרגיש שהוא מאבד חלק מעצמו, וזה מתסכל יותר מכל קושי טכני. ואם הוא מסיק מזה שאין לו ראש לשפות, שווה לקרוא יחד את המדריך שלנו על מיתוס הכישרון לשפות.

זה החלק שכדאי לדעת לפני הכול, כי הוא מונע מכם לעשות את הטעות הנפוצה ביותר.

בחקר רכישת שפה שנייה מדובר בשלב מוכר בשם התקופה השקטה. לפני שילד מתחיל לדבר בשפה חדשה, הוא עובר תקופה שבה הוא בעיקר מקשיב, צופה ומעבד. מבחוץ זה נראה כמו קיפאון, ובפועל זה בדיוק ההפך.

וכמה זמן זה נמשך? אין ציר זמן שמתאים לכל הילדים. המשך תלוי בחשיפה, באישיות ובביטחון, ואצל חלק מהילדים זה נמשך חודשים ארוכים לפי סקירה של קית' טיילור, מכשיר מורי TEFL, על התקופה השקטה ברכישת שפה שנייה.

ומה זה אומר לכם: אל תדחפו אותו לדבר. הבלשן סטיבן קרשן, שפיתח את המושג, התנגד במפורש לאילוץ ילדים לדבר לפני שהם מוכנים, והדגיש שסביבה עם מעט חרדה היא תנאי לכך שהדיבור יופיע מעצמו.

1. כרטיסיית מילים לשעת חירום

זו ההכנה החשובה ביותר, והיא לוקחת ערב אחד. תנו לילד רשת ביטחון של ביטויים שיאפשרו לו להסתדר לבד ביום הראשון:

צרכים בסיסיים: Bathroom, Water, I'm hungry, Help

תקשורת בכיתה: I don't understand, Can you repeat, Teacher

חברתי: Can I play, My name is, What's your name

הטיפ שהופך את זה לעובד: הדפיסו את הרשימה, הכניסו אותה לקלמר, ואמרו לילד במפורש שמותר לו להוציא אותה ולהצביע. ילד שיודע שיש לו מוצא מפחד פחות.

2. הכנה לתרבות בית הספר

בתי ספר בינלאומיים שונים מבית הספר הישראלי בדברים שהילד לא מצפה להם, וזה מה שמפתיע אותו ביום הראשון.

פנייה לצוות. ברוב בתי הספר פונים למורה בתואר ובשם משפחה, Mr או Mrs עם שם המשפחה, ולא בשם פרטי.

מדים. אם בית הספר דורש מדים, זו חוויה חדשה לגמרי לילד ישראלי, וכדאי שהוא ילבש אותם פעם אחת בבית לפני.

מבנה היום. ברוב בתי הספר הבינלאומיים ארוחת הצהריים מתקיימת בקנטינה או בחדר אוכל ולא בכיתה, ומבנה ההפסקות שונה ממה שהילד מכיר.

איך מכינים: היכנסו לאתר בית הספר יחד עם הילד והסתכלו על התמונות. אם יש סרטון סיור, צפו בו. הלא-נודע הוא מה שמפחיד, ותמונה אחת מורידה חלק גדול ממנו.

3. חשיפה שמיעתית בחודשים שלפני

בחודשיים או שלושה שלפני המעבר, הרגילו את האוזן לקצב השפה בלי לחץ ובלי מטלות. סדרות בפס הקול המקורי, שירים, ופודקאסטים ברכב.

המטרה כאן היא לא ללמד מילים אלא להרגיל את האוזן לצליל, כדי שביום הראשון האנגלית לא תישמע כמו רעש. וכתבנו מדריך נפרד להורים על איך הופכים את הצפייה בבית ללמידה אמיתית.

וכשהילד נתקע על ביטוי מסוים או על הגייה שלא ברורה לו, שווה להכיר את ערוץ היוטיוב של נובאקיד, שבו מורים דוברי אנגלית מסבירים כללים והגייה בשפה שילדים מבינים.

סיור בבית הספר לפני היום הראשון. אם אפשרי, תאמו ביקור קצר יום או יומיים לפני. הילד יראה את הכיתה, את השירותים ואת החצר, ויידע לאן ללכת. זה מוריד חלק גדול מהחרדה של הבוקר הראשון.

שיחה עם המורה מראש. ספרו לה שהילד בתהליך הסתגלות שפתי. רוב בתי הספר הבינלאומיים מפעילים תוכניות תמיכה בשפה, שנקראות בדרך כלל EAL או ESL, ולעיתים גם מצמידים תלמיד מלווה. שווה לשאול מה קיים.

זמן מנוחה בעברית אחרי בית הספר. יום שלם באנגלית מתיש, וילד שחוזר הביתה צריך שעה בלי מאמץ. וזה גם אומר: בלי חקירה על כמה אנגלית הוא דיבר היום.

מפגש חברתי אחד בכל פעם. הזמינו ילד אחד מהכיתה למשחק בבית. משחק בין שני ילדים דורש הרבה פחות מילים מקבוצה, וזה בדיוק המקום שבו הביטחון נבנה.

הרבה מהטעויות בתקופה הזאת נעשות מתוך כוונה טובה. הנה ארבע מהן:

והשורה שמחזיקה את כל הטבלה: הילד לא צריך להצליח, הוא צריך להרגיש שמותר לו לא להצליח עדיין.

כל מה שעשיתם בבית עובד, והוא חשוב. אבל יש דבר אחד שקשה לייצר בסלון: סיטואציה שבה אין ברירה אלא לדבר אנגלית.

ילד שמדבר אנגלית רק עם ההורים שלו יודע שאם ייתקע, אפשר לעבור לעברית. ובכיתה בחו"ל אין את האפשרות הזאת, וזה בדיוק ההבדל שמפחיד אותו.

בשיעורים של נובאקיד, שנמשכים 25 דקות ומתקיימים אחד על אחד עם מורה דובר אנגלית, הילד נמצא במצב הזה בסביבה מוגנת. אין כיתה שמקשיבה, אין ציון, ואין למי לפנות בעברית. וזה מאפשר לו לתרגל את המצב עוד לפני שהוא באמת בתוכו.

מעבר למדינה חדשה והשתלבות בבית ספר בינלאומי הם תהליכים שלוקחים זמן, והפער השפתי בהתחלה הוא זמני.

מה שעוזר לילד הוא לא יותר לחץ אלא פחות: רשת ביטחון של ביטויים בקלמר, היכרות מוקדמת עם המקום, מרחב לפרוק בעברית בסוף היום, וסבלנות לתקופה שבה הוא מקשיב ועוד לא מדבר.

מוכנים להפוך את האנגלית לחלק טבעי מהיום של הילדים?

היכנסו עכשיו לעולם הלמידה של נובאקיד וגלו כמה קל וכיף יכול להיות לימוד שפה חדשה, עם מורים מקצועיים, יחס אישי וסביבה דיגיטלית עשירה.

הפתעה מיוחדת לגולשים שלנו: לחצו על הקישור עכשיו וקבלו שיעור ניסיון ראשון במתנה, ללא כל עלות.

לחצו כאן והירשמו לשיעור ניסיון חינם בבית הספר לאנגלית נובאקיד